מורשת חיל הלוגיסטיקה

חיל הלוגיסטיקה – מאז ועד היום

היישוב היהודי

1915  עד  1948

שורשיו של חיל הלוגיסטיקה נעוצים ביחידות ההובלה וההספקה שהוקמו בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל, עוד בטרם הקמת ארגון "ההגנה" וארגוני המחתרות.

בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, הוקם בשנת 1915 גדוד נהגי הפרדות. מפקדי וחיילי הגדוד היו אחראים על הובלת תחמושת ואספקה בצבא הבריטי בלחימתו בארץ ישראל ומחוצה לה. 

גם במהלך מלחמת העולם השנייה התגייסו אלפים מבניו ובנותיו של היישוב היהודי לצבא הבריטי ושרתו במערכים הלוגיסטיים. היחידות העבריות פעלו תחת היחידה העברית להובלה (יע"ל) וכללו: חמש פלוגות הובלה ושתי פלוגת מובילי מים.

גדוד נהגי הפרדות

במערכת גליפולי במלחמת העולם הראשונה, השתתף גם גדוד נהגי הפרדות שבו שירתו בהתנדבות 650 יהודים ארץ-ישראלים. חיילי הגדוד העבירו אספקה ללוחמים בקו החזית, פינו משדה הקרב נפגעים תחת אש כבדה ולעיתים אף הפעילו את רוביהם והשתתפו בלחימה ממש. בזכות נחישותם ותפקודם זכו חיילי הגדוד לשבחים רבים מהפיקוד הבריטי. 

ייחודו של הגדוד היה בהיותו היחידה הצבאית הסדירה הראשונה לאחר 1,800 שנה שהורכבה כולה מיהודים ושפתה הרשמית עברית. הניסיון הצבאי שצברו חיילי הגדוד סלל את הדרך להקמתם של הגדודים העבריים, שהשתתפו מאוחר יותר במערכה לכיבוש ארץ ישראל.

"אל תגזימו בהבדל שבין שרות הרובה לשרות התובלה, 

אלה ואלה צבא ובלעדיהם אי אפשר"

יוסף טרומפלדור

מלחמת העצמאות

1947  עד  1949

מלחמת העצמאות החלה בלחימה של היישוב היהודי נגד ערביי ארץ ישראל במגמה למנוע את הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית. לאחר הכרזת העצמאות, פלשו הצבאות הסדירים של חלק ממדינות ערב והלחימה נמשכה למעלה משנה, עד לגמר חתימת הסכמי שביתת הנשק. 

תוך כדי מלחמת העצמאות ועד חודש פברואר 1948 הוקם אגף האפסנאות במטה הכללי (מטכ"ל). מבנה המערך הלוגיסטי עוצב באופן כמעט מוחלט על בסיס ידע, תפקידים, מושגים ומונחים שנלמדו מהצבא הבריטי. באגף האפסנאות נבנו חמישה גופי שירותים: ציוד והספקה, חימוש, תחבורה, אכסון (בינוי), וטרינריה ודואר.

בחודש אוגוסט 1949, לאחר מלחמת העצמאות, הוקם חיל ההספקה וההובלה. לאחר מספר שינויים ארגוניים גובש בשנת 1955 חיל ההספקה וקיבל את האחריות על בסיסי ההספקה בצה"ל ועל תחומי המחקר והפיתוח, ניהול המלאי והשברה, הפעלה ופיקוח ותכנון הארגון והכוננות במערך ההספקה. 

מבצע "דרך בורמה"

אחד ממאפייני מלחמת העצמאות היה המאבק על הדרכים ונתיבי האספקה בארץ ישראל. במהלך מלחמת העצמאות הצליחו הכוחות הערבים המקומיים להשתלט על גבעות שחלשו על כביש הגישה לירושלים והטילו מצור על היישוב היהודי בירושלים.

בליל 30 למאי יצא צוות בפיקוד מפקד חטיבה 7, במטרה לבדוק אם ניתן להגיע עד אחרי שער הגיא בתוואי דרך עוקף. הם גילו כי 8 ק"מ מתוך 10 ק"מ של הדרך היו עבירים ללא קושי מיוחד. מיד נשלחה שיירת ג'יפים נושאי הספקה מתל אביב ומולה יצאו משאיות ריקות מירושלים, בפער שלא ניתן לתנועת רכבים סחבו סבלים את האספקה על גבם.

בהמשך, התבצעו עבודות הנדסיות לפריצה וסלילת הדרך‏ ואומץ לנתיב הכינוי "דרך בורמה", על שם דרך האספקה המפורסמת ממלחמת יפן – סין.

" המפקד צריך לדעת שכשירות הצבא נמדדת לא רק בנכונותו הקרבית 

אלא בארגון מעולה, בסידורים נאותים ובשמירה על אלף פרטים"

דוד בן גוריון

מלחמת סיני (מבצע "קדש")

1956

מלחמת סיני הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל למצרים, בין 29 באוקטובר ועד 5 בנובמבר 1956. במהלך המלחמה כבש צה"ל את חצי האי סיני, השמיד תשתיות צבאיות רבות ופגע בצבא המצרי. בסיום המלחמה נסוגה מדינת ישראל מסיני לאחר לחץ של האומות המאוחדות.

מלחמת סיני הייתה המלחמה היזומה הראשונה אותה ניהל צה"ל בשטח האויב בקווים ארוכים, במרחבים העמוקים של מדבר סיני. עומק הלחימה גרם לאתגרים רבים עבור מערך ההספקה, בעיקר בתחום השינוע וההובלה. המאמץ לקיים את המערכה בסיני כלל גיוס נרחב של משאבי המשק האזרחי, כולל גיוס כלי רכב. 

אחד מלקחי מלחמת סיני היה הצורך להקים מערך הובלה אמין שיכול לפעול בעצמאות וללא תלות במשק האזרחי. כמו כן, פלוגות ההספקה ופלוגות התחזוקה בחטיבות השריון הוכיחו את חשיבותן ואת הכרחיות הצמדתן אל הכוחות הלוחמים. 

יחידה הספקה בהיטס 609

בסוף שנת 1954 הקים חיל ההספקה את יחידת הספקה בהיטס 609. מפקדה הראשון, סרן טיין, חזר מלימודים באנגליה ומונה כמפקד הראשון של היחידה וגיבש צוות וקורס מיוחד לאריזה ורתימת ציוד להספקה בהיטס והצנחת מטענים כבדים. הקורס הראשון נערך בבסיס הצנחנים במחנה תל-נוף ובהמשך בבית הספר לצניחה.

פעילות היחידה הוכיחה את עצמה בהצלחה גדולה במלחמת סיני. בערב יום שני, 29 באוקטובר 1956, מיד לאחר הצנחת גדוד הצנחנים בכניסה למעבר המתלה, הוצנחו מארזי הספקה שכללו מנות קרב, מכשירי קשר ובעיקר תחמושת. מנת הספקה זו נועדה עבור 24 השעות הראשונות בלבד. בפועל, המשיכו הגדוד וחטיבת הצנחנים כולה, להתבסס על שיטה זו במשך ארבעת הימים הנוספים של הלחימה. זאת, בשל נתק שנוצר בין הכוחות הלוחמים לבין דרגי ההספקה שנתקעו בדרכם בסיני.

"התקפה מתאפשרת על ידי יכולת אלחוטית לשלוט בקרב

והיכולת לקיים חיילים באמצעות העברת הספקה חיונית"

אורד צ'ארלס וינגייט

הקמת המרכזים הלוגיסטיים

1966

בשנות השישים המוקדמות אובחנו בעיות שליטה ובקרה על בסיסי ההספקה בפרט והמרכזים הלוגיסטיים בכלל. צוות בדיקה מיוחד שהוקם, זיהה כי קיימת בעיית תפקוד ועומס רב על החילות המקצועיים, על כן המליץ על הקמת פיקוד לוגיסטי על המרכזים בכפיפות ישירה אל ראש אג"א. צעד משמעותי נוסף שהושג הוא הרחבת השימוש במחשבים, לצורך שליטה במאות אלפי פריטי הציוד הצבאי. 

במהלך שנת 1966, לאחר דיונים ממושכים, גובשו סופית משימות המרכזים הלוגיסטיים, שיטות העבודה ויחסי הגומלין בין המרכז הלוגיסטי, החילות המקצועיים ואגף האפסנאות במטכ"ל.

החל מחודש אוגוסט 1966 התארגנו 9 מרכזים לוגיסטיים:

  1. מרכז ציוד
  2. מרכז דלק
  3. מרכז מזון
  4. מרכז הובלה
  5. מרכז צל"ם וחלפים
  6. מרכז תחמושת
  7. מרכז אחזקה ושיקום – נשק כבד ורק"ם
  8. מרכז אחזקה ושיקום – נשק קל ורכב
  9. מרכז אחזקה ושיקום – ציוד קשר

המבחן הראשון של המרכזים הלוגיסטיים היה באביב 1967, כאשר נכנס צה"ל להיערכות קדחתנית לקראת מלחמת ששת הימים. המרכזים החדשים גילו יעילות עצומה, יכולות ביצוע גבוהות וגמישות מרבית שחשפו בפני צה"ל את חשיבותם.

 

"צנחן, גם הוא רעב וחולצתו קרועה, מסוגל ללחום בגבורה ובדבקות,

אבל שום טנק לא יזוז, גם למשמע נאום ציוני נוקב, ללא דלק"

ישראל טל "טליק"

מלחמת ששת הימים

1967

מלחמת ששת הימים נפתחה ב-5 ביוני 1967 במתקפה אווירית אשר תוך שלוש שעות השיגה עליונות אווירית בכלל החזיתות. בהמשך, הביסו כוחות צה"ל בלחימה בשלוש זירות, את צבאות מצרים, ירדן וסוריה שתוגברו בצבאות ערביים נוספים. יתר על כן, נכבשו חצי האי סיני, שטחי יהודה ושומרון ורמת הגולן.

המערך הלוגיסטי נערך למלחמת ששת הימים בתהליכי בניין כוח ורכש משמעותיים. נעשו מאמצים מתמידים של הרכשה, נבנו בסיסים לוגיסטיים בדרום הארץ, הועברו מחנות ומתקנים לנגב, נסללו כבישים והותקנו קווי תקשורת. בנוסף, הוקמו והוכשרו יחידות לוגיסטיות למתן מענה בדחיפה, על בסיס מרחבי לוגיסטיקה קדמיים.

ככלל, המערך הלוגיסטי תרם את תרומתו להישג הצבאי העצום ובסיום המבצע תמך את מאמץ איסוף השלל ופיתוח התשתיות במרחב סיני ורמת הגולן.

חטיבה 55 בקרב על הר הבית

בבוקר 7 ביוני, החל צוות קרב של חטיבה 55 את קרב ההבקעה מול הירדנים לשחרור ירושלים העברית, העיר העתיקה והר הבית. לאחר מספר שעות דיווחה אחת מפלוגות הטנקים על חוסר בתחמושת ומיד יצאה שדרת תספוקת על בסיס רכבי 2×4, אל אזור בית זית. בסיוע הנדסי התאפשרה חבירה מהירה לגדוד ושמירה על רציפות והמשכיות הכוחות. כל זאת, עד לפריצה דרך שער האריות, תנועה אל הכותל המערבי וכיבוש הר הבית.

דווקא הפער הבולט ביותר היה בפיקוד על פלוגות המפקדה. קצין האפסנאות החטיבתי סיפר כי מ"פ המפקדות לא היו אנשי תחזוקה שהוכשרו ויועדו לתפקידם, אלא היו לוחמים אשר מכוח ההרגל הצטרפו לכוחות הלוחמים והשאירו את ענייני המנהלה לקצינים זוטרים.

"הנאמנות, היוזמה, המרץ והמנהיגות של הדרגים הלוגיסטיים,

 חיפו במידה רבה על ארגון לקוי והפעלה פזיזה של הכוחות הלוחמים"

דו"ח סיכום מלחמת ששת הימים

מלחמת ההתשה

1967 – 1970

מלחמת ההתשה הייתה מלחמה שהחלה ב-11 ביוני 1967 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת. המלחמה החלה כיוזמה מצרית להתשת ישראל תוך הפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים. המלחמה נמשכה למעלה משלוש שנים לאורך החזית הירדנית והסורית, אך בעיקר מול המצרים בתעלת סואץ. 

בעיית ההספקה השוטפת לכלל החזיתות ובעיקר בגזרת סיני, העסיקה את הגורמים הלוגיסטיים מדרג הגדוד ועד המטכ"ל. קצב הניפוק היה עצום, כמויות התספוקת נצרכו במהירות גבוהה ושחיקת הציוד הייתה יום-יומית.

תוך כדי המלחמה, מיסד המערך הלוגיסטי את שהיית כוחות צה"ל בסיני וברמת הגולן, על ידי סלילת כבישי גישה, בניית ושיקום מוצבים וארגון מצבורי תחמושת, מים, ציוד רפואי, דלק, מזון וציוד ייעודי. כמו כן, הוקמו בסיס הספקה רפידים בסיני ובסיס הספקה צנובר ברמת הגולן.

מעבר לשיטת הדחיפה

עד לפני מלחמת ששת הימים, היה נהוג כי כלל השירותים מהמרכזים הלוגיסטיים מתבצעים במשיכה על ידי היחידות. בחצי האי סיני, כשצה"ל היה פרוס על פני מאות קילומטרים בכוחות קטנים, היה זה מאד לא יעיל ואף בלתי הגיוני, להטיל על כל גדוד לשלוח את המשאיות שלו לבסיס בכדי להצטייד. 

הפתרון הראשון היה יצירת קווי דחיפת מזון של בסיסי המזון, באמצעות כלי רכב עם מתקני קירור. אלו זכו לליווי ואבטחה מתאימה על ידי היחידות, במקומות בהם נדרש.  בעקבות הניסיון שנצבר, שונתה בשנת 1968 שיטת התספוקת של צה"ל והבאת שרות ליחידה (דחיפה) הפכה לשיטה המקובלת. כך, בתקופת מלחמת ההתשה החלו לפעול קווי דחיפת מזון, כביסה, נעליים ודלק.

"קצין לוגיסטיקה צריך לחשוב על הלוחם בקרב 24 שעות ביממה"

רמי דותן

מלחמת יום הכיפורים

1973

מלחמת יום הכיפורים פרצה בתאריך 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה על מדינת ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח נוספים מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. למלחמה שנמשכה עד לסוף חודש אוקטובר היו תוצאות קשות ובמהלכה ספגה מדינת ישראל נפגעים רבים.

הפתעת המלחמה באוקטובר 1973 יצרה קשיים כבדים בתחום הלוגיסטי ותוכנית פריסת הכוחות השתבשה. שיבושים בתהליכי הגיוס ובתנועה לחזית עקב ההפתעה, גרמו ליחידות רבות להתייצב בשדה הקרב ללא השלמת זיווד ועם מחסור גדול בתחמושת, דלק וציוד לחימה. בעיה מרכזית נוספת הייתה השליטה בצירים שהובילה לפקקי תנועה, סתימת צירים וקשיים בדחיפת תספוקת ליחידות בחזית.

לאחר התארגנות הכוחות בלט המערך הלוגיסטי ביכולת הובלת כוחות בין זירות בצורה יעילה ומהירה. כמו כן, אגדי התחזוקה שפעלו לראשונה במלחמה ויתר היחידות הלוגיסטיות, פעלו במסירות ובאומץ רב לתמיכה בכוחות הלוחמים, תוך שימוש במרכזי לוגיסטיקה והספקה קדמיים.

מרכז לוגיסטי אוגדה 36

במלחמת יום הכיפורים, האוגדה הראשונה של פיקוד הצפון שהתארגנה מבחינה לוגיסטית הייתה אוגדה 36. מיד עם גיוס כוחות המילואים כהשלמה לחטיבות הסדירות, נערכו ריכוזי הדרגים החטיבתיים במספר מחנות בחלקו המזרחי של הגליל, מוכנים ליציאה לסייע ללוחמים בקרבות הבלימה ברמת הגולן. 

לאחר חמישה ימים, בתום קרבות הבלימה והיערכות לפריצת האוגדה אל שטח סוריה, הוקם בצומת וואסט מרכז תחזוקה אוגדתי קדמי. בשטח רוכזה תספוקת שהגיעה על ידי גדוד ההספקה של אגד התחזוקה ושדרות ההספקה מהמטכ"ל. כך הוחזקו בכל זמן נתון משאיות מלאות ברמה האוגדתית שהמתינו למפגש עם הדרגים הלוגיסטיים של החטיבות למלא מחדש במשיכה או בדחיפה.

"במלחמת יום הכיפורים, מכונת המלחמה של צה"ל עבדה 

בזכות הלוגיסטיקה שהזינה אותה, בלעדיה המכונה הייתה נעצרת"

ציון מסורי

הקמת חיל התחזוקה

1975

בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, הוחלט לאחד את חיל ההספקה, הגופים שעסקו בתכנון ופיתוח לוגיסטי ומסגרות האפסניה בצה"ל תחת חיל מקצועי אחד. לפני כן לא הייתה בצה"ל סמכות אחת לפיתוח תורת התחזוקה, כוח האדם, ההכשרות והאימונים.

בתאריך 2 בנובמבר 1975 הוקם חיל התחזוקה, הכולל בתוכו את התפקידים והמטלות שהיו לפני כן בחיל ההספקה ובעלי תפקידים אפסנאים בכל הדרגים בצה"ל. בהמשך לכך, היה קצין התחזוקה הראשי כפוף לרמטכ"ל ותואם על ידי ראש אגף האפסנאות.

בשנת 2003 שונה שמו של חיל התחזוקה לחיל הלוגיסטיקה, המבטא באופן מיטבי את תחומי האחריות של המערך הלוגיסטי בשגרה ובחירום. 

הלוגיסטיקה בצה"ל מסתמכת על אנשים מהשורה הראשונה בתחומם,

בעלי ניסיון והכשרה ייחודית, אשר מקנות לצה"ל יתרון איכותי ומכפיל כוח"

אבי בניהו

מלחמת שלום הגליל

1982

מלחמת שלום הגליל החלה בתאריך 6 ביוני והסתיימה בחודש ספטמבר 1982. מטרת המלחמה הייתה פגיעה בבסיסי הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בדרום לבנון, אשר שיגרו טילים וארגנו התקפות מחבלים על יישובי הצפון.

התוכנית המבצעית כללה כניסת כוחות קרקעיים אל עומק שטח האויב והנחתות מהים וממסוקים. לכן, חייבה מלחמת שלום הגליל היערכות לוגיסטית שונה, המאפשרת מענה הולם ויצירתי לתנאי השטח הקשים, צירי התנועה המוגבלים, גיוס המילואים המדורג והפעילות בעומק השטח הלבנוני.

תמיכת המערך הלוגיסטי במלחמה היה רציף ומותאם לכוחות הלוחמים. חשיבות הפיקוד וכוחות הלוגיסטיים בלטו בשלושה תחומים מרכזיים. הראשון, הכנת הימ"חים ושיטות אחסנה חדשות שאפשרו גיוס מהיר והיסע מתוזמן אל שטחי הכינוס. השני, פיתוח אמצעי מיגון אישיים, שיפור מענה המזון בהתאמה למזג האוויר הקיצוני בלבנון וייצור ותשתיות בינוי לפריסה מהירה בשטחינו ובשטח האויב. האחרון אך הראשון בחשיבותו, היה טיפוח כוח האדם בסדיר ובמילואים, באמצעות הכשרות מקצועיות ואימונים מאתגרים שהתקיימו בעיקרם בבה"ד 6.

הקמת יחידת "שר-אל"

בקיץ 1982, בעיצומה של מלחמת שלום הגליל, גויסו חקלאים רבים בצפון לשרות מילואים, במקביל להבשלת היבולים שעמדו בסכנה בשל מחסור בכוח אדם עובד. את הפתרון לבעיה יזם תת אלוף אהרון דוידי ז"ל, שפנה לגיוס מתנדבים בארצות הברית ובתוך מספר שבועות הגיעו לישראל 650 מתנדבים לסיוע בעבודת החקלאות.

לאחר שהבין את עוצמת רוח ההתנדבות ואת יעילות המעשה, ייסד דוידי שנה לאחר מכן את ארגון "שירות עבור ישראל". יחידת "שר-אל" היא יחידת מתנדבים השייכת לחיל הלוגיסטיקה ובתחום אחריותה שילוב מתנדבים מישראל ומחו"ל בפעילות לוגיסטית בבסיסי צה"ל ובדגש על כשירות וכוננות מחסני החירום.

"חובתכם כמפקדים למצות את המקסימום מהחיילים שלכם, 

אבל גם לדאוג לצרכים הלוגיסטיים שלהם"

יצחק רבין

השהייה בלבנון ורצועת הביטחון

1982 עד 2000

פריסתו מחדש של צה"ל הביאה להקמתה של "רצועת ביטחון". במהלך שהותה של מדינת ישראל ברצועת הביטחון החזיקו צה"ל וצד"ל כ-45 מוצבים על הגבול ובתוך שטח לבנון. לאורך התקופה התמודד צה"ל עם התקפות ירי על המוצבים, מארבים, מטענים על הצירים ופיגועי תופת. כל זאת במטרה להגן על גבולה הצפוני של מדינת ישראל.

האתגרים שהציב האויב השפיעו גם על המערך הלוגיסטי. תספוק הכוחות והובלתם היו מרכיב משמעותי והפכו ברבות השנים למשימה מבצעית מורכבת, באמצעות משאיות ממוגנות של מרכז הובלה שזכו לכינוי "ספארי". בנוסף, תמך המערך הלוגיסטי בהתאמת הדלק, המזון, הציוד והתשתיות לפעילות ממושכת ולתנאי מזג האוויר הקיצוני בדרום לבנון.

בכדי לצמצם את הסיכון בשיירות לוגיסטיות ארוכות, ביצע צה"ל שיתוף פעולה עם צבא דרום לבנון (צד"ל) למבצעי תספוקת, תיקוני שבר, פינוי אשפה ואף עבודות מיגון.

מבצע "דין וחשבון" (1993) ומבצע "ענבי זעם" (1996)

בתקופת "רצועת הביטחון" התקיימו שני מבצעים במטרה ליצור לחץ על הממשל הלבנוני ולגרום להפסקת ירי הקטיושות לשטח מדינת ישראל, בעיקר על בסיס התקפות חיל האוויר וירי ארטילרי מאסיבי.

במהלך ימי המבצע ירה צה"ל תחמושת ארטילרית בכמות עצומה, אך המערך הלוגיסטי המשיך להתבסס על כוחות הסדיר בלבד וללא פלוגות התחמושת (פלת"ח) של היחידות. על כן, במבצע "ענבי זעם" בוצע לראשונה ניפוק ישיר של תחמושת ממרכז תחמושת אל הסוללה הארטילרית, שיטה שמוסדה לאחר המבצע.

בנוסף, נדרש סיוע בניוד והספקת מוצרי יסוד עבור התושבים בגבול הצפון שנמצאו במקלטים לתקופה ממושכת. המענה התבסס על ציוד צבאי בשילוב פריטי ציוד ממחסני משק לשעת חירום (מל"ח).

"לחתור למגע עם כוחותינו הוא אחד הערכים המרכזיים של המערך הלוגיסטי"

מופיד גאנם

מבצע "חומת מגן"

2002

בעקבות גל טרור ששיאו היה הפיגוע במלון פארק בנתניה בערב חג הפסח, יצא צה"ל, בין 29 במרץ ועד 10 במאי 2002, למבצע "חומת מגן". מטרתו העיקרית של המבצע הייתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני בשטחי יהודה ושומרון.

עם קבלת הפקודות היה ברור כי מאפייני השטח והאויב ביהודה ושומרון, אינם מחייבים כניסת יחידות לוגיסטיות גדולות אל מרחב הלחימה משתי סיבות עיקריות: גזרת לחימה מצומצמת והפער במיגון האמצעים. לכן, התבססו הכוחות על מענה לוגיסטי מרחבי נייח שתפקידו לקשר בין דרגי היחידות הטקטיות הניידים לבין שדרות התספוקת המטכ"ליות.

מחלפי תספוקת אלו הופעלו פיקודית על ידי מפקדי אגד התחזוקה או קציני הלוגיסטיקה בחטמ"ר וכללו את כלל פריטי ההספקה הנדרשים לתמיכת רציפות והמשכיות הלחימה: דלק, תחמושת, מזון, מים, ציוד ובשלב שני של הלחימה נופקו גם תספיקי פרט. כל מחלף תספוקת מוקם בסמוך לגזרת הלחימה, לרוב על בסיס מרחב עורפי בחטיבה המרחבית, תוך מתן אפשרות להדדיות בין המחלפים בגזרות השונות.

נוסף על כך, מחלפי התספוקת מוקמו במרחק קצר ממרכזי אט"ל: מחלף עמוס בסמוך לבסיסי טירת הכרמל ונשר, מחלף בארותיים, מחלף עופר ומחלף טדי בסמוך לבסיסי תל-השומר וצריפין ומחלף תל-ערד בסמוך לבסיסי חצרים. קרבה זאת אפשרה, במידת הצורך, תגבור באמצעים הנדרשים בדחיפות עבור הכוחות הלוחמים.

הלוגיסטיקה המרחבית

בשנת 2004 גובשה תפיסה לוגיסטית חדשה ביבשה, שהתבססה על אסטרטגיית צה"ל, לקחי מלחמת שלום הגליל ומבצע "חומת מגן". בעקבות התפיסה הוקמו בפיקודים אגדים לוגיסטיים מרחביים (אלמ"ר) ובוטלו אגדי התחזוקה באוגדות. 

"הכנסת הספקה בעקבות הכוחות הלוחמים היא מבצע מסובך,

יש לאבטח את השיירות ולצייד אותן בכל המלאי ובכמויות הדרושות"

אביגדור קהלני

מלחמת לבנון השנייה

2006

מלחמת לבנון השנייה התנהלה בקיץ 2006 בין ישראל לחיזבאללה בדרום בלבנון ובצפון ישראל. המלחמה נמשכה 34 ימים, בין 12 ביולי ועד הפסקת האש ב-14 באוגוסט, אם כי כוחות צה"ל המשיכו לפעול בלבנון עד 1 באוקטובר. המלחמה נפתחה בתקיפה מתוכננת של חיזבאללה באזור הגבול, בתקרית שבה נחטפו שני חיילי צה"ל ונהרגו שלושה. 

במלחמת לבנון השנייה התגלו פערים גדולים במחסני החירום ובתפיסה הלוגיסטית. עם זאת, פעלו מפקדי וחיילי חיל הלוגיסטיקה ביחידות ביצירתיות, במסירות ובאומץ לב לתמיכה בכוחות הלוחמים. 

חיל הלוגיסטיקה תחקר והפיק לקחים רבים תוך כדי המלחמה ובעיקר בסיומה. בעקבות התחקירים הוסדרה אחריות החיל וחטיבת הלוגיסטיקה, התאמת תפיסת הלוגיסטיקה ביבשה והקמת אגדים לוגיסטיים באוגדות למימוש ייעודן כעוצבת יסוד, שיפור ההכשרות והאימונים הלוגיסטיים והטמעת התרגולים הלוגיסטיים בקרב המפקדים הלוחמים, הגדרות לשמירה על רמות המלאי לשעת חירום ושיפור ציוד הלחימה האישי והפלוגתי במסגרת תוכנית "אשד הנחלים".

הלוגיסטיקה המרחבית

בתאריך 7 באוגוסט 2006, התייצב גדוד המילואים המילואים "חירם" של חטיבת הצנחנים בשטחי הכינוס באזור המחצבות הסמוכות לכפר גלעדי. לאחר כניסת הכוחות הלוחמים, התמקמה פלוגת המפקדה בסמוך לבית העלמין של קיבוץ כפר גלעדי.

בשעת הצהריים נורה מטח רקטות מדרום לבנון, שנחתו בסמוך לכוח ופגעה בו פגיעה ישירה. גם בדקות שלאחר מכן, במהלך פינוי הנפגעים, נחתו רקטות נוספות בסביבה הקרובה שגרמו שריפה ביער באזור. כתוצאה מירי תלול המסלול נהרגו 12 חיילי מילואים מהגדוד, רובם ככולם מפלוגת המפקדה וחיילים נוספים נפצעו בדרגות פציעה שונות, כולל נפגעי הלם מהמראות הקשים של חבריהם ליחידה.

"באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח"

ספר נחמיה, פרק ד', פסוק י"א

מבצע "עופרת יצוקה"

2009

מבצע עופרת יצוקה היה מבצע צבאי רחב היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008 ועד 18 בינואר 2009, בעקבות ירי רקטות מתמשך משטחי עזה על אזרחים ויישובים במערב הנגב.

המערך הלוגיסטי תמך במבצע משלב ריכוז הכוחות, דרך מאמץ האש והתמרון הקרקעי ועד לפיזור הכוחות וארגון המרחב, תוך יישום לקחי מלחמת לבנון השנייה. הפעלת המערך הלוגיסטי התבססה על מענה לוגיסטי מרחבי על ידי דחיפת שדרות תספוקת מטכ"ליות אל מל"ן שדה תימן ומל"ן צאלים. משם משכו את רמות המלאי פלוגות המפקדה בגדודים שנכנסו בעקב הכוחות הלוחמים אל מגננים בתוך גזרות הלחימה.

חטיבת גבעתי בלחימה בתל אל הווא

בשבוע האחרון למבצע "עופרת יצוקה", פקד מפקד חטיבת גבעתי להיערך להתקפה על תל אל הווא הנמצאת דרומית לעיר עזה. על המערך הלוגיסטי של החטיבה הוטל להתכונן למענה של 72 שעות רצופות.

התוכנית הלוגיסטית החטיבתית התבססה על אורחות הספקה, אחזקה ופינוי של כל גדוד ופלוגת הרפואה החטיבתית. אלו אורגנו בשדרה ארוכה של מעל 50 כלי רק"ם ומשאיות שנכנסו למחרת בבוקר מאזור קיבוץ בארי אל תוך רצועת עזה, על מנת לאפשר רציפות והמשכיות לכוחות החטיבה.

את האורחות הובילו מפקדי פלוגות המפקדה מתוך נגמ"ש מכלול המנהלה. גודל האורחות היה שונה, בהתאם לאופי היחידות בצק"ח וכללו מכליות דלק ומים, משאיות תחמושת, משאיות מזון וציוד ונגמ"שי רפואה ואחזקה. לאחר כניסת השדרה והגעה לאזור המגננים, נדרש מהשדרה להתפצל לאור הערכת מצב. במשך כמעט שעתיים סובבו המפקדים והחיילים את השדרה לכיוון השני, כל זאת לאחר יממה רצופה ללא שינה ותחת איומי צליפה וירי נ"ט.

"היה לנו ברור שצריך להיכנס כדי לספק כל דבר ללוחמים,

 כשהגענו, הלוחמים לחצו לנו ידיים והבינו את החשיבות של העבודה שהשקענו"

מפקד פלוגת מפקדה במבצע "עופרת יצוקה"

מבצע "עמוד ענן"

2012

מבצע "עמוד ענן" החל בתאריך 14 בנובמבר בסיכול ממוקד של מפקד הזרוע הצבאית של ארגון החמאס והמשיך באלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה. במקביל ריכז צה"ל כוחות קרקעיים רבים בעוטף עזה בהיערכות לכניסה קרקעית. המבצע הסתיים לאחר שבוע בהסכם הפסקת אש וללא תמרון קרקעי.

המערך הלוגיסטי תמך את שלבי המעבר משגרה לחירום וגיוס המילואים והפעיל את תוכנית ההיסעים לריכוז כוחות צה"ל בסדיר ובמילואים. במהלך המבצע בלט חוסר העצמאות הלוגיסטי של היחידות הלוחמות והוחלט על צמצום משיכות בשעת חירום ופיזור מלאים במחסנים קדמיים במרחב הפיקודים. בנוסף, הוחלט על ריענון משק ההובלה הכבדה במרכז הובלה והסדרת ההוראות והנהלים בתחום התנועות וההיסעים.

מבצע "צוק איתן"

2014

מבצע "צוק איתן" התקיים במשך 50 ימי לחימה, בין ה-8 ביולי ועד ל-26 באוגוסט 2014. המבצע כלל שלושה שלבים עיקריים: הפצצות כבדות של חיל האוויר וארטילריה, כניסת כוחות תמרון קרקעיים ללחימה והשמדת מנהרות ולבסוף יציאת הכוחות לעורף.

בכל שלבי המבצע בלטו ושותפו כוחות הלוגיסטיקה, החל מריכוז הכוחות אל שטחי הכינוס, דרך תמיכה בכוחות הלוחמים, המשך מענה לכוחות בעורף ועד פיזור היחידות ושיקום התשתיות. בכל אלו נקטו כוחות הלוגיסטיקה ויחידות הסיוע המנהלתי יוזמה, גמישות ואומץ.

האתגר הלוגיסטי המשמעותי ביותר היה היקף הסד"כ ואורך המערכה. מרבית הפעולות הלוגיסטיות בוצעו תחת אש ובשטחים מאוימים, בכדי להתקרב ככל הניתן אל הכוחות הלוחמים ולשמר את רציפות והמשכיות הלחימה. תחום מרכזי שנדרש בשיפור בעקבות המבצע היה מיצוי מערכות השליטה והבקרה (שו"ב) הלוגיסטיים.

"אנחנו יודעים כולנו שמלכת הקרב היא הלוגיסטיקה"

אליעזר טולדנו – מח"ט הצנחנים במבצע "צוק איתן"

הקמת מרכז הספקה אחוד – מרה"ס

2020

בחודש יולי 2020 הוקם מרכז ההספקה האחוד (מרה"ס) תחת אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. הפרויקט הינו חלק ממהלך רחב היקף של העתקת בסיסי צה"ל ופינוי קרקעות במרכז הארץ, במסגרת החלטות הממשלה מספר 3161 ומספר 2392.

במסגרת הקמת המרה"ס מוזגו המרכזים המשבירים: מרכז ציוד לחימה וחלפים, מרכז ציוד, מרכז דלק, מערך המזון ומרכז ציוד רפואי – למרכז אחד הכולל בסיסי החסנה מרחביים ומפקדה אחת. בעקבות כך, נסגרו לאחר למעלה מחמישים שנה המרכזים הלוגיסטיים של צה"ל.

מרכז ההספקה מאופיין בחדשנות טכנולוגית בקנה מידה עולמי בהיבטי אחסון, ליקוט והפצה. במרכזים הלוגיסטיים יופעלו רובוטים, אמצעים מתקדמים לאחסנה ושינוע ומערכות מידע מהמתקדמות בעולם. המרה"ס מאפשר הסתכלות שלמה על שרשרת האספקה, הרחבת המענה הרב-זרועי ובעיקר שיפור המענה לקצה המבצעי.

"תפיסת ההפעלה האחודה מביאה בשורה לשיפור האפקטיביות המבצעית

 וקפיצת מדרגה משמעותית בזמינות ובאיכות המענה הלוגיסטי ליחידות הקצה"

אלוף איציק תורג'מן – ראש אט"ל בהקמת המרה"ס